Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 10a

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְיָלְפִינַן חוּץ מִבִּפְנִים

Traduction

With regard to one who slaughters an animal in order to sprinkle its blood for idol worship, or in order to burn its forbidden fat for idol worship, Rabbi Yoḥanan says: Deriving benefit from the animal is prohibited, as it is considered an offering to idol worship, even if ultimately its blood was not sprinkled or its fat burned to that effect. This is because one can have intention from one rite to affect another rite; idolatrous intent while slaughtering the animal renders it forbidden, even if the intention pertains not to the slaughter itself but to the sprinkling of the blood or the burning of the forbidden fat. And this halakha is derived from the halakhot of piggul, as we derive halakhot of idol worship, which are applicable even outside the Temple, from halakhot concerning intent that apply inside the Temple.

Rachi non traduit

השוחט את הבהמה. של חולין לעבודת כוכבים אסורה בהנאה כדין זבחי מתים וזבחי מתים ילפינן (ע''ז דף כט:) שם שם מעגלה ערופה:

לזרוק דמה לעבודת כוכבים. (ועבודת) השחיטה לא נעשית לשם עבודת כוכבים אלא בשעת שחיטה חישב לעבוד הזריקה לשם עבודת כוכבים ולא זרק:

מחשבין מעבודה לעבודה. מחשבה היא לענין זבחי מתים ליאסר בהנאה:

דילפינן. עבודת כוכבים שהיא חוץ ממחשבת פיגול שהוא פנים:

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וְלָא יָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים

Traduction

Reish Lakish says: Deriving benefit from the animal is permitted. One cannot have intention from one rite to affect another rite, and we do not derive halakhot applicable outside the Temple from halakhot that apply inside the Temple.

Rachi non traduit

מותרת. לאכילה:

אין מחשבין מעבודה לעבודה. ואינה אסורה אלא אם כן שחט לעבודת כוכבים שבשחיטתה עבד עבודת כוכבים או זרק לעבודת כוכבים:

Tossefoth non traduit

ריש לקיש אמר מותרת. מודה ר''ל דחייב מיתה כדאמרינן בפרק ארבע מיתות (סנהדרין סא.) מידי דהוה אמשתחוה להר דהר מותר ועובדו בסייף ושחיטת מומר לא חשיב כדפי' בפ''ק דחולין (דף יד.) גבי שוחט בשבת ואין לתמוה והיאך נהרג דילמא מימלך ולא זריק לעבודת כוכבים כדאמר בפרק ד' מיתות (סנהדרין סא.) דניסת שאמר אלך אעבוד פטור דמימלך ולא עביד דהכא ודאי לא מימלך כיון דעבד מעשה ששחט על מנת לזרוק ועוד הכא אפילו ידוע ודאי שלא יזרוק חשיב עובד עבודת כוכבים בשחיטה [[זו] כששוחט ע''מ לזרוק:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא בְּהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֲבָל פְּנִים מִפְּנִים אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן

Traduction

Although both disputes are essentially the same, each is necessary. And if the Sages had taught us the dispute only with regard to that issue, namely, an animal slaughtered with idolatrous intent, one would have reasoned that Reish Lakish says his opinion only with regard to that issue, as he maintains that halakhot applicable outside the Temple are not derived from halakhot applicable only inside the Temple. But with regard to an offering that was slaughtered with the intention of sprinkling its blood not for its sake, one might say that he concedes to Rabbi Yoḥanan that it is disqualified, as halakhot applicable inside the Temple can be derived from other halakhot applicable inside the Temple.

Rachi non traduit

פנים מפנים. מחשבת שלא לשמו מפיגול:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ צְרִיכִי

Traduction

And if the Sages had taught us the dispute only with regard to this issue, namely, an offering that was slaughtered with the intention of sprinkling its blood not for its sake, one might claim that Rabbi Yoḥanan says his opinion only with regard to this issue, which concerns halakhot applicable inside the Temple. But with regard to that issue, an animal that was slaughtered with idolatrous intent, one would say that he concedes to the opinion of Reish Lakish that halakhot applicable outside the Temple are not derived from halakhot applicable only inside the Temple. Therefore, both statements are necessary.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מֵתִיב רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ

Traduction

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said: Rav Yirmeya responds to this dispute by eliciting evidence to support the opinion of Rabbi Yoḥanan; and Rabbi Ila elicits evidence to support the opinion of Reish Lakish.

רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִזְמַנּוֹ שֶׁהוּא כָּשֵׁר שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל

Traduction

Rav Dimi elaborated: Rav Yirmeya elicits evidence to support the opinion of Rabbi Yoḥanan by an a fortiori inference: Just as in the case of improper intent with regard to the offering’s time, where if the one slaughtering the offering said: I am hereby slaughtering it beyond its designated time, it is fit, and nevertheless, if he slaughtered it in order to sprinkle its blood beyond its designated time, it is unfit, so too, in the case of deviation from the type of offering, where even if he said: I am hereby slaughtering it not for its sake, it is unfit, isn’t it logical that if he slaughtered it in order to sprinkle its blood not for its sake, it should be unfit?

Rachi non traduit

הריני שוחט חוץ לזמנו. ולא חישב על מנת לאכול ולא על מנת לזרוק או להקטיר אלא על השחיטה חישב סתם חוץ לזמנה כשר דלאו מחשבה היא דאין זמן אלא באכילת אדם ומזבח (דזהו) פיגול:

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ שֶׁכֵּן כָּרֵת

Traduction

Rava bar Ahilai objects to this inference: One cannot claim that deviation from the type of offering is a more severe transgression than intent to consume it or sprinkle its blood beyond its designated time, since the latter has its own element of stringency. What is notable about intent beyond its designated time? It is notable in that one who eats the meat of such an offering is liable to be punished with karet, whereas one who eats the meat of an offering disqualified due to deviation from the type of offering is not.

Rachi non traduit

שכן כרת. האוכל פיגול אפי' לאלתר חייב כרת הואיל וחמור מהניא ביה מעבודה לעבודה:

אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי הָכִי קָאָמַר וּמָה מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִמְקוֹמוֹ שֶׁהוּא כָּשֵׁר שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ שֶׁהוּא פָּסוּל [שְׁחָטוֹ עַל מְנָת] לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל

Traduction

Rather, Rava bar Ahilai says: Rav Yirmeya was actually referring to improper intent with regard to the offering’s designated area, since consumption of an offering thereby disqualified is not punishable by karet. And this is what he is saying: Just as in the case of improper intent with regard to the offering’s designated area, where if the one slaughtering the offering said: I am hereby slaughtering it outside its designated area, it is fit, and nevertheless, if he slaughtered it in order to sprinkle its blood outside its designated area, it is unfit, so too, in the case of deviation from the type of offering, where even if he said: I am hereby slaughtering it not for its sake, it is unfit, isn’t it logical that if he slaughtered it in order to sprinkle its blood not for its sake, it should be unfit?

Rachi non traduit

הריני שוחטו חוץ למקומו. שלא חישב לא על אכילה ולא על זריקה אלא אמר הריני שוחט חוץ למקומו כשר דהא חזינן דבמקומו הוא שוחטו ועוד דבאכילת אדם או מזבח תלה רחמנא לחוץ למקומו וחוץ לזמנו דכתיב ואם האכל יאכל וגו' וילפינן חוץ למקומו וחוץ לזמנו מהאי קרא לקמן (זבחים דף יג.):

על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו כו' פסול. (בפרק שני) והשתא ליכא למפרך שכן כרת שאין חייבין כרת על אכילתן כדתניא לקמן [בפרק שני] (דף כח.):

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי מַה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכָל הַזְּבָחִים תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת

Traduction

Rav Ashi objects to this inference: What is notable about intent to sprinkle the blood outside its designated area? It is notable in that the disqualification applies to all slaughtered offerings. Can you say that the same halakhot govern the disqualification of an offering sacrificed not for its sake, which applies only to a Paschal offering and a sin offering?

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי הָכִי קָאָמַר וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְשֵׁם פְּלוֹנִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִזְרוֹק דָּמוֹ (שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ) לְשֵׁם פְּלוֹנִי פָּסוּל מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן שֶׁהוּא פָּסוּל [שְׁחָטוֹ עַל מְנָת] לִזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל

Traduction

Rather, Rav Ashi says: This is what Rav Yirmeya is saying: Just as in the case of deviation with regard to the owner, where, if the one slaughtering the offering said: I am hereby slaughtering it for the sake of so-and-so, it is fit, and nevertheless, if he slaughtered it in order to sprinkle its blood for the sake of so-and-so, it is unfit, so too, in the case of deviation from the type of offering, where even if he said: I am hereby slaughtering it not for its sake, it is unfit, isn’t it logical that if he slaughtered it in order to sprinkle its blood not for its sake, it should be unfit? The opinion of Rabbi Yoḥanan is supported by this logical line of reasoning.

Rachi non traduit

שחט לשם פלוני כשר. דאין שינוי בעלים חל על השחיטה דלא שייך שם בעלים אלא על הכפרה והיינו דאמרן לעיל (זבחים דף ד.) דשינוי בעלים אינו בד' עבודות:

Tossefoth non traduit

מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן כו'. וא''ת שוחט שלא לשם אוכלין בפסח יוכיח דשוחט שלא לשם אוכלין פסול ושוחט ע''מ לזרוק שלא לשם אוכלין כשר ויש לומר דלא דמי התם דזורק עצמו שלא לשם אוכלין כשר:

רַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ לֹא תֹּאמַר בִּזְרִיקָה וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר מִבֵּינַיָּיא מִשְּׁחִיטָה וְקַבָּלָה לְמַאי הִלְכְתָא כְּתַב רַחֲמָנָא לוֹמַר דְּאֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה

Traduction

Rabbi Ila elicits evidence to support the opinion of Reish Lakish, that performance of one rite with improper intent with regard to another rite is of no consequence: The Torah should not have stated the requirement of sacrificing an offering for its own sake with regard to sprinkling of the blood, and rather should have let one derive it by an a fortiori inference from the common element of two other rites, from slaughter and collection of the blood. If so, for what halakha does the Merciful One write this redundant requirement? It is in order to say that one cannot have intention from one rite to affect another rite.

Rachi non traduit

לא תאמר בזריקה. מחשבין שלא לשמו דרבינן ליה לעיל בכולהו עבודות:

משחיטה וקבלה. ומה שחיטה שכשרה בזר פסולה בשלא לשמה זריקה לא כל שכן כי פרכת מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח קבלה תוכיח:

דאין מחשבין מעבודה לעבודה. אלא בשעת זריקה גופה בעי מיחשב:

Tossefoth non traduit

לא תאמר בזריקה ותיתי בק''ו משחיטה וקבלה. תימה אמאי לא פריך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות וכ''ת משום דבשלמים קיימא אם כן מאי צריך למילף מבינייא ניליף בק''ו מקבלה שאין חייבין עליה בחוץ ואפילו הכי פסלה בה מחשבה ועוד למה לי קרא בזריקה לשינוי בעלים דדרשי' לכפר עליו תיתי מבינייא משחיטה וקבלה ועוד קשה אמאי אין מחשבת אוכלין בפסח בזריקה תיתי בק''ו משחיטה שכשירה בזר כיון דלא פרכינן מצפון וחטאות הפנימיות ומיהו דילמא (תכוסו) מיעוטא הוא ואע''ג דשלא למנויין דהיינו שינוי בעלים כתיב נמי (תכוסו) ולא ממעטי זריקה לא דמי (עיין פסחים דף סא.):

מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא וְדִלְמָא דִּמְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה

Traduction

Rav Pappa objects to this derivation: But perhaps the requirement is written to teach the opposite, that one can have intention from one rite to affect another rite. A redundant requirement should expand, not reduce, the scope of actions that can disqualify the offering.

Rachi non traduit

ודלמא. להכי כתביה לאשמועינן רבותא דמחשבין מעבודה לעבודה [שלא] בשעת זריקה גופה בעי מחשב דאפי' לא חישב על הזריקה בשעתה אלא בשעת שחיטה הויא מחשבה:

אִם כֵּן לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי

Traduction

The Gemara answers: If that were so, let the verse remain silent with regard to sprinkling the blood for the sake of the offering, and one could derive that one can have intention from one rite to affect another rite from Rav Ashi’s aforementioned a fortiori inference. The verse must be meant to counteract that inference and teach that one cannot have intention from one rite to affect another rite.

Rachi non traduit

אם כן. דמחשבין אתא לאשמועינן לשתוק קרא מיניה ותיתי דמחשבין מקל וחומר דרב אשי כדאמרן ומה אם במקום שאם אמר הריני שוחט לשם פלוני כו':

וְאִידָּךְ פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן טְעוּנוֹת צָפוֹן וְיֶשְׁנָן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת

Traduction

And the other amora, Rabbi Yoḥanan, would refute Rabbi Ila’s proof like this: It is necessary for the Torah to state the requirement with regard to sprinkling. It cannot be derived from the cases of slaughter and collection of the blood, since these two share an element of stringency that sprinkling lacks. What is notable about these? They are notable in that in offerings of the most sacred order they must be performed in the north of the Temple courtyard. And furthermore, they are performed in the sacrifice of inner sin offerings as well as external sin offerings, unlike the sprinkling of the blood on the external altar.

Rachi non traduit

ואידך. רבי יוחנן פריך הכי דלא נפקא לן זריקה מקל וחומר דקבלה ושחיטה:

מה להנך כו'. הלכך לאו קרא יתירא הוא דניליף מיניה דאין מחשבין:

וְאִידַּךְ הַשְׁתָּא מִיהָא בִּשְׁלָמִים קַיָּימִין

Traduction

And the other amora, Reish Lakish, would respond that now, in any event, we stand in a discussion with regard to peace offerings, since the requirement of sacrifice for the offering’s sake is derived from the verses concerning peace offerings. Peace offerings are neither offerings of the most sacred order nor inner sin offerings, and therefore the elements of stringency mentioned above are irrelevant.

Rachi non traduit

השתא מיהת בשלמים קיימינן. דבשלמים כתיבא מחשבה שלא לשמו הלכך מצי למילף זריקה משחיטה וקבלה וליכא למיפרך צפון דשלמים לא בעי צפון וליתנהו פנימיות:

אִיתְּמַר שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַב נַחְמָן אָמַר פְּסוּלָה רַבָּה אָמַר כְּשֵׁרָה וַהֲדַר בֵּיהּ רַבָּה לְגַבֵּי רַב נַחְמָן מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי

Traduction

A parallel dispute was stated: If one slaughtered a sin offering for its sake but with intent to sprinkle its blood not for its sake, Rav Naḥman says that the offering is unfit, and Rabba says that it is fit. And Rabba retracted his opinion, and conceded to Rav Naḥman, due to Rav Ashi’s a fortiori inference.

Tossefoth non traduit

והדר ביה רבה לגבי דרב נחמן מקל וחומר דרב אשי. [היינו] לרבנן דאליבא דר' שמעון ליכא קל וחומר דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן נוהג במנחות תאמר בשינוי קודש שאינו נוהג במנחות לרבי שמעון (מנחות דף ב:):

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף (אֶת) הָאָשָׁם תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא מָה חַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה אַף אָשָׁם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל

Traduction

§ The mishna teaches: Rabbi Eliezer says: The guilt offering, too, is unfit when sacrificed not for its sake. With regard to this it is taught in a baraita: Rabbi Eliezer said: A sin offering is brought for committing a transgression and a guilt offering is brought for committing a transgression. Just as a sin offering sacrificed not for its sake is unfit, so too, a guilt offering sacrificed not for its sake is unfit.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁכֵּן דָּמָהּ לְמַעְלָה

Traduction

Rabbi Yehoshua said to him: The inference is not valid. If you say this with regard to a sin offering, whose blood is sprinkled above the red line that encircles the altar, should you necessarily say the same with regard to a guilt offering, whose blood is sprinkled below that line, like most animal offerings?

Rachi non traduit

שכן דמה למעלה. מחוט הסיקרא דתנן במס' מדות (פ''ג מ''א) חוט הסיקרא חוגרת באמצע להבדיל בין דמים עליונים לדמים התחתונים ויליף לקמן (זבחים דף נג.) מן והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל וחטאת בהמה נעשית למעלה דכתיב בה (ויקרא ד) על קרנות וכן עולת העוף כדלקמן (זבחים דף סד:) ושאר זבחים שלא פירש בהן נעשין למטה דכתיב בהו מזבח ולא כתיב בהו קרנות וכוליה מזבח ליכא למימר דהוה מקומן שהרי תורה נתנה מחיצה:

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּסַח יוֹכִיחַ שֶׁדָּמוֹ לְמַטָּה וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל

Traduction

Rabbi Eliezer said to him: A Paschal offering can prove the point, as its blood is sprinkled below the red line, and nevertheless, if one slaughtered it not for its sake it is unfit.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָה לְפֶסַח שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ

Traduction

Rabbi Yehoshua said to him: A Paschal offering cannot serve as the source either, since it possesses a unique element of stringency. What is notable about a Paschal offering? It is notable in that its designated time is fixed. A guilt offering does not have a fixed time.

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַטָּאת תּוֹכִיחַ

Traduction

Rabbi Eliezer said to him: A sin offering can prove the point, as it does not have a fixed time, and nevertheless, it is disqualified if sacrificed not for its sake.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ

Traduction

Rabbi Yehoshua said to him:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source